נכס במובן הרחב הוא מערכת של שינוי יחסים בין אנשים בתהליך ייצור, הפצה, חילוף, המאפיינת ניכוס נכסי ייצור או מוצרי צריכה. בעלות היא ניכוס או רכישה של משהו שבכוחו או בבעלותו.
בעלות משותפת ומשותפת
רכוש משותף הוא כל נכס השייך למספר אנשים בעלי אותן זכויות. זה יכול להיות משני סוגים - משותף ומשותף. בעלות משותפת - נכס השייך למספר נושאים, כאשר חלקו של כל משתתף בנכס נקבע באופן ברור ומתמטי. במקרה זה, אנו מתכוונים לחלק בזכות הקניין, כביטוי מופשט, כדי להקל על ייעודו של חלק במציאות. אם לא ניתן לקבוע את חלקם של הנבדקים על פי חוק ואינם נקבעים בהסכמת המשתתפים, הם נחשבים שווים.
ההחלטות לגבי המניה מתקבלות על ידי הבעלים בנפרד. לאדם יש את הזכות להיפטר מחלקו לפי הצורך - הוא יכול למכור, לתרום, לשעבד, בכפוף לקיום החוקים והזכויות לרכישת העברת הנכס.
בעלות משותפת - נכס בבעלות כמה גופים, אך בו לא מוגדרות מניות. כל החלטה בדבר בעלות מתקבלת רק בהסכמה כללית. אם סילוק הרכוש המשותף מתרחש מבלי להקפיד על סמכויות ההסכמה הנדרשות, אזי ניתן לפסול אותו בתביעת בעלי אחרים. חלוקת נכס כזה אפשרית רק לאחר קביעת חלקם של כל אחד מהם.
יתרונות וחסרונות של בעלות משותפת ומשותפת
אם נכס יקר נמצא בבעלות משותפת, קל יותר לשמור עליו, שכן האחריות מוטלת על כל הבעלים, ללא קשר לרצונותיהם. עם זאת, תחזוקת הנכס תהיה קלה יותר אם הנכס נמצא בבעלות משותפת - תחזוקתו יכולה להתבצע באופן יחסי למניות.
בקניית נכס עם השתתפות כספית לא שוויונית, הבעלות המשותפת עשויה להיות לא רווחית, שכן האחריות מוטלת באותה מידה על כל הגופים. זה יכול להגדיל את עלויות התחזוקה. כאשר שימוש משותף בנכס בבעלות משותפת, יש צורך בכריתת הסכם שימוש משותף. לכל אחד הזכות למכור את חלקו ברכוש, ללא הסכמת בעלים אחרים. חלוקת רכוש משותף או מכירה חלקית אפשרית רק אם צוין המניות של כל אחת מהן. כדי לרשום ירושה לרכוש משותף, יש צורך גם לייעד מניות, בתנאי שיש כמה יורשים.
