לאדם שגרם נזק לאזרח, רכוש של אזרח, רכוש של ישות משפטית יש חובות כתוצאה מגרימת נזק, וככלל, על האדם להיות אחראי לנזק שנגרם.
הוראות
שלב 1
עם זאת, החוק האזרחי אומר כי כאשר שוקלים מקרה כזה, בהתחשב בכל הנסיבות, בית המשפט יכול:
- לחייב לפצות את הנזק לא למזיק, אלא לאדם שבאינטרסים שלו נגרם הנזק;
- פטור חלקית מפיצוי בגין נזק;
- פטור לחלוטין מפיצוי בגין נזק.
החוק הפלילי קובע כי אין זה פשע לגרום נזק במצב של דחיפות. יש לאסוף ראיות להלן כדי לבסס את הדחיפות.
שלב 2
קיומה של סכנה המאיימת הן על מבצע הפגיעה והן על אנשים אחרים, על האינטרסים של החברה או על המדינה המוגנים על ידי החוק. הסכנה חייבת להיות אמיתית ובלתי נמנעת.
לדוגמא, אדם, על מנת לקבל גישה לברז וכיבוי אש בבית שיש בו אנשים, שובר חלון ראווה. הסכנה היא ממשית ובלתי נמנעת.
יחד עם זאת, ניתן לזהות כמקור סכנה הן אנשים המבצעים התקפות בלתי חוקיות והן בעלי חיים, כוחות טבע טבעיים, מקורות לסכנה מוגברת, מנגנונים פגומים שונים וכו '.
שלב 3
חוסר האפשרות לסלק את הסכנה באמצעים אחרים, כאשר מצב חירום הוא הדרך היחידה למנוע את הסכנה.
אם יש בקרבת מקום הידרנט שיכול לשמש לכיבוי שריפה ואיש זה יכול להשתמש בו, הרי שהנזק לחלון הראווה לא יוכר על ידי בית המשפט כחירום.
שלב 4
הנזק שנגרם במצב דחיפות הוא פחות מהנזק שנמנע.
בדוגמה הנדונה נגרם לחנות נזק מהותי משמעותי, אך הנזק המונע ברכוש, כמו גם לבריאותם וחייהם של האזרחים בבית הבוער, גדול בהרבה.
חריגה מגבולות ההכרח הקיצוני היא גרימת נזק כזו כאשר הנזק בבירור אינו תואם את הסכנה המאוימת ואת הנסיבות הקיימות, וגם כאשר הנזק שנגרם שווה או אפילו משמעותי יותר מהנזק המונע. ערך ההטבות והאינטרסים הספציפיים נקבע על ידי בית המשפט, תוך התחשבות במצב הספציפי, חשיבותו של החפץ שנפגע והחפץ שהוגן. ליישום כללי החירום על ידי בית המשפט, שילוב חובה מכל שלושת התנאים הנ ל נדרשים.
