עובד מצפוני זוכה להערכה עצומה על ידי מעסיק חשיבה קדימה. אולי אפילו יותר ממוכשר, יצירתי או סופר מקצועי. מעסיק חכם מבין: אדם שאחראי לתפקידו, שמבצע אותה ביעילות ובשקידה, לא מעת לעת, אלא מיום ליום - זהו הבסיס שעליו כל עסק מבוסס.
אחריות פונקציונלית
יחס מצפוני לעבודה נקבע בראש ובראשונה האם אדם אחראי לתפקידיו, באיזו מידה שהוא מיומן ומקצועי. לכן, יש צורך ללמוד היטב את כל הדקויות והניואנסים של תיאור התפקיד שלך, לברר אילו פונקציות אתה צריך לבצע בתפקידך, ולוודא שכל נקודה נשמרת ומבוצעת בקפידה ללא שגיאות, תקלות ואי הבנות.
אבל אתה לא צריך להגביל את עצמך לזה. על אף שיש אמירה בדבר הענישה של יוזמה, המעסיק, ככלל, אינו מעדיף את העובדים יתר על המידה, בשום פנים ואופן אינם רוצים לעשות דבר שמחוץ לתפקידם המיידי.
עובד מצפוני לא רק נענה ברצון לבקשות כאלה מהממונים עליו, אלא גם חושב כיצד לייעל את עבודתו. הצעות לשיפור "זרימת העבודה", אם הן מספיק מחושבות ומוצדקות, לא יעלו מעיניהם של הבוסים, ולמנהל תהיה סיבה לחגוג את העובד שהגה יוזמה מועילה ושימושית.
משמעת עבודה
לא מתקבל על הדעת להפוך לעובד מצפוני מבלי להקפיד על משמעת עבודה בסיסית. כמובן, הנסיבות מתפתחות בדרכים שונות, אך האם ישנם אנשים רבים שמעולם לא הרשו לעצמם לאחר בלי סיבה טובה או לפנות חופש מהעבודה בעניינים אישיים, אם הייתה להם הזדמנות כזו?
עבור עובד מצפוני, "פינוקים" כאלה אינם מקובלים. לא משנה מה שקורה בחייו, עליו להופיע בזמן בעבודתו ולעזוב זאת לא לפני השעה שנקבעה, לשמור על כללי ההתנהגות וקוד הלבוש שאומצו בארגונו, וכמובן לא לאפשר הפרות אחרות של משמעת העבודה.
זה לא כל כך קל ליישום, במיוחד אם לארגון יש גישה רופפת למדי לקיום משמעת העבודה באופן כללי. אך האמין, האחראי והיציב יותר יראה בעיני המעסיק אדם שעומד בכל הדרישות, ולא מתוך הכרח, אלא "בקריאת הלב".
מוטיבציה פנימית
וכמובן, להיות עובד מצפוני כמעט בלתי אפשרי ללא מוטיבציה מהותית. יחס מצפוני לחובותיהם מועיל לעובד עצמו. על ידי קביעת יעדים ספציפיים, למשל, צמיחה בקריירה או העלאת הרמה המקצועית של האדם, ועבודה שיטתית להשגתם, עובד מצפוני יכול להגיע לגבהים גדולים יותר ממי שרגיל לקחת גבהים כלשהם "בכוח".
לפיכך, אם יחס מצפוני כלפי חובותיו של האדם הופך לאדם לא רק הכרח, אלא סוג של "צעד" להשגת המטרות שהוגדרו לעצמך, יחס אחראי לעבודה יהפוך לצורך פנימי של האדם ובהדרגה יהפוך להיות הרגל, שכידוע הוא "שני בעין".
