חקיקת עבודה רשאית להאריך את החופשה לעובד אם יש לו תעודת אי כושר עבודה. הארכת החופשה השנתית בתשלום מתבצעת למספר הימים הנקובים בחופשת המחלה של העובד. אך מספר ימי המחלה לא תמיד עולה בקנה אחד עם מספר ימי החופשה.
נחוץ
- - תעודת אי כושר עבודה של עובד;
- - לוח זמנים;
- - צורות של מסמכים רלוונטיים;
- - לוח הפקה.
הוראות
שלב 1
אם העובד חולה במהלך החופשה או לפני תחילתה, הוא מחויב להודיע למעסיק. בתום המחלה וסגירת תעודת אי כושר העבודה, על העובד להגיש את אישור אי כושר העבודה למחלקת הנהלת חשבונות בארגון.
שלב 2
ראש הארגון אינו נדרש לצו להארכת חופשת מחלה, אף שחברות רבות רואות כי נוכחותו של מסמך זה היא חובה.
שלב 3
בטבלת הזמן של הטופס המאוחד T-12, סמן את ימי הנכות במהלך החופשה באות "B" בהתאם לחופשת המחלה שהוצגה. סמן את ימי החופשה השנתית בתשלום בצירוף האותיות "OT".
שלב 4
ימי אי כושר עבודה, בהתאם לחופשת המחלה שמספק העובד, על מחלקת הנהלת החשבונות של המיזם לחשב ולהנפיק את הסכום הנדרש לעובד.
שלב 5
כעת עליכם להחליט על מספר הימים אליהם עליכם להאריך את חופשת העובד. אם חוסר הכושר של העובד חורג מהחופשה, הרי שמספר הימים להארכת החופשה תואם רק למספר הנופל בחופשתו.
שלב 6
לדוגמא, חופשת העובד הינה 14 ימים קלנדריים, מה- 14 בנובמבר ועד ה- 27 בנובמבר. תעודת אי כושר העבודה תואמת בין 17 ל -28 בנובמבר. לפיכך, העובד ניצל 3 ימים מחופשתו המוקצבת. סכום שאינו בשימוש שווה 11 יום. לפיכך, יש להאריך את החופשה ב -11 ימים קלנדריים. יום היציאה של העובד חל ב -10 בדצמבר, אך מכיוון שמדובר ביום חופש, יש לראות את יום העבודה הראשון לאחר החופשה ב -12 בדצמבר.
שלב 7
ספר לעובד את מועד חזרתו לעבודה. יש לשלם את החופשה השנתית הבסיסית בתשלום לפני שהעובד עוזב לחופשה. אם העובד חלה לראשונה, ודמי חופשה כבר זכו, אך לא חולקו, תנו לו כסף בהתאם לשכר העבודה.
