המוטיבציה של העובד יוצרת עבורו תנאי עבודה כאלה בעבודה, שבזכותם העובד יוכל להשיג תוצאות מקסימליות, בידיעה שהוא יקבל תגמול טוב על כך. המוטיבציה היא בעיה די עמוקה בניהול העבודה, ולכן כדאי להסתכל עליה שלב אחר שלב.
הוראות
שלב 1
ראשית, כדאי להבין את ההבדל בין המושגים "מניע" לבין "גירוי". תמריץ הוא מה שהמעסיק יכול להשפיע על העובד לעבודה יעילה יותר של העובד. המניע, להיפך, הוא הקול הפנימי של האדם, ה"אני "שלו, שאומר לו שאם הוא ישיג כמה תוצאות של עבודה, אז הוא יקבל תגמול ראוי כלשהו. לדוגמא, מנהל מכירות יודע שאם ימלא תוכנית מכירות מסוימת במסגרת זמן מסוימת, הוא יקבל בונוס. הבונוס הוא התמריץ שהמעביד נותן לו. אך האם פועלו מונע מהפרס הזה? כדאי להבין. מהאמור לעיל עולה כי גירוי חיצוני ומוטיבציה פנימית צריכים להיות שונים בתוכן למינימום. וזו משימת המנהיג. כיצד ניתן להשיג זאת?
שלב 2
כאשר מעסיק חושב כיצד להניע עובד, הוא צריך לדעת ולהבין מי האדם הזה מבחינת אופי, נפש, מה הוא אוהב ומה הוא חי כאדם, ולא כעובד - גלגל שיניים את המנגנון של החברה. ניתן להקל על כך באירועים פנימיים, ערבי חברה, הכשרות משותפות, בהן ניתן להבין ולזהות רבים מהפרמטרים האישיים של העובד. מידע זה יעזור למנהל להתמודד בצורה מיומנת יותר לנושא המניע לעבודה של העובד.
שלב 3
הדרך המסורתית להניע עובד במדינתנו היא לתגמל אותו. עם זאת, לא תמיד אדם מונע רק מכסף. למשל, רואה חשבון ראשי של דירקטור הפך לאחרונה לאב. מקצוע זה משלם די טוב, כך שתמריצים כספיים אינם יעילים במיוחד. אך המנהל יכול לעודד מומחה זה עם חופשות נוספות אם הוא דורש ממנהל החשבונות הראשי לבצע משימות ספציפיות בפרק זמן קצר. ואז לרואה החשבון הראשי יהיה זמן לטפל במשפחה. בנוסף למניעים כספיים, לעובד עשויים להיות מניעים חברתיים, מניעי קריירה.
מניעי הקריירה של העובד קשורים למימושו כעובד במשרד, במסגרתו הוא מתקדם ומעלה בסולם הקריירה. מניעים חברתיים קשורים למרכיב החברתי של כל עבודה. בהחלט ייתכן שבתהליך העבודה העובד ימצא חברים חדשים ויצר קשרים. לכן בהתאקלמותו לחברה יהיה לו קשה לסרב לתפקיד זה לא מסיבות כלכליות אלא מסיבות חברתיות.
