תקשורת עם עמיתים היא חלק בלתי נמנע מכל תהליך ייצור. ההתנהגות האופטימלית היא כבוד שווה (לפחות כלפי חוץ) לכולם, ללא קשר למקומו של כל עמית בהיררכיה הארגונית - מגברת הניקיון והשומר וכלה במנכ ל וסגניו. לקלוף חסד עם הרשויות תוך הפגנת עליונות ביחס לכפופים גורם לבוז בלבד.
זה הכרחי
- - הכרת הסטנדרטים של נימוסים עסקיים ונורמות מקובלות של נימוס;
- - כבוד לעצמך ולאחרים;
- - הערכה עצמית.
הוראות
שלב 1
הבחירה בכינוי אישי ("אתה" או "אתה") כאשר מתייחסים לעמית, כפוף או בוס נקבעת, ראשית כל, בדרך שהיא מקובלת בחברה. אף על פי שגם עם הגרסא על "אתה" ועל פי שם ופטרונימיקה (נהוג בדרך כלל בשירות המדינה ובחברות המנוהלות על ידי בכירים לשעבר או קצינים), ברוב המקרים זה לא נחשב למוטל לתקשר על "אתה" עם אדם שאיתו יש לך חברות או מכר ותיק אלא אם כן אסור במפורש על פי כללי התאגיד.
שלב 2
זה האופטימלי להציג לעצמך טאבו אישי בנושא הרמת קולך, עלבונות, פסקי דין ערכיים שונים, אפילו ניטרליים ובמבט ראשון לא מזיקים. "אתה טועה" היא גם הערכה, בניגוד ל"אני לא מסכים מטעמים כאלה ואחרים. " אפילו אי התאמה של משהו עם נורמות ארגוניות עדיפה במקרים מסוימים על ידי אזכור נורמה זו ממש. אם מישהו, כולל הבוס שלך, מתיר את כל האמור לעיל, יש לך את כל הזכות להצביע בנימוס (וצריך) להצביע על אי קבילותו של זה ביחס אליך. סביר להניח שהתקנה זו שלך תישקל על ידי המדריך. אחרת, המקסימום - הם יציעו לכתוב מכתב התפטרות, ואת מקום העבודה בו מוחזקים ראשי העריצים - הפסד קטן.
שלב 3
לא משנה מה תהיה הסיבה לתקשורת, מומלץ לא לשכוח שאתה נמצא בעבודה (אפילו במהלך מסיבה ארגונית או אירוע בלתי פורמלי אחר), שם העסק תמיד קודם. המשמעות היא שיש צורך לתקשר בעסקים: בקצרה, בתמציתיות, מאיזו סיבה הגשתם מועמדות, מה אתם רוצים, אילו פתרונות אתם רואים וכו '. אם יצרנו איתך קשר בנושא עבודה, תן לשיח מידע מקיף. אם השאלה אינה בסמכותך, אנא דווח עליה ואם תרצה, המלץ על עמית שבבעלותה.
שלב 4
בתקשורת עובדת, מילים כמו "תודה", "סליחה", "לצערי" וכו 'לעולם לא יהיו מיותרות.
