עם פיטוריו, משולם לעובד פיצוי בגין כל החופשות שלא נוצלו, כמו גם שכר עבור תקופת העבודה. חישוב פיצויי החופשה תלוי בתקופת העבודה ובשכר היומי הממוצע.
הוראות
שלב 1
כדי לחשב פיצוי בגין חופשות שלא נוצלו, תחילה עליך לחשב את מספר ימי החופשה שלא נוצלו. עם פיטורי עובד שעבד בחברה אחת יותר מ -11 חודשים, הוא זכאי לפיצוי בגובה שכרו היומי הממוצע כפול המספר הכולל של ימי חופשה. השכר היומי הממוצע הוא סכום כל המשכורות החודשיות לשנה, חלקי 12 ו- 29.4 (מספר הימים הממוצע בחודש). במקרים אחרים, הפיצוי מחושב ביחס לתקופת העבודה.
שלב 2
בדרך כלל חופשה שווה ל -28 ימים קלנדריים. במקרה זה, לכל חודש עבודה מותר 2, 33 ימי חופשה. אם עובד עוזב ביום האחרון של החודש, החודש נכלל בתקופת החיוב. אם זה לא המקרה, חודש לא שלם לא נלקח בחשבון בחישוב.
שלב 3
הפיצוי למי שעבד בחברה פחות מ- 11 חודשים מחושב ביחס לסכום העבודה. הָהֵן. 2, 33 מוכפל במספר החודשים המלאים שעובדים ובממוצע היומי. אם לדוגמא עובד עובד בחברה במשך שישה חודשים ולא השתמש בחופשה שנקבעה, יש לפצות אותו בגין 14 ימי חופשה (כאשר מכפילים 2, 33 במספר החודשים, המוצר מעוגל כלפי מעלה). הפיצוי יחושב על ידי הכפלת משכורתו היומית הממוצעת ב- 14.
שלב 4
בנוסף לפיצויים בגין חופשה שלא נוצלה, אמור לשלם לעובד משכורת בגין התקופה שעבדה בפועל בחודש האחרון. לשם כך יש לחלק את המשכורת החודשית במספר ימי העבודה בחודש זה ואז להכפיל אותה במספר ימי העבודה. לדוגמא, אם משכורתו של העובד היא 50,000 רובל, ובתוך חודש יש 22 ימי עבודה, מהם עבד 6, אז יש לחלק 50,000 ל- 22 (אנחנו מקבלים כ- 2273 רובל) ומכופלים ב- 6 (נקבל 13638 רובל).
