מוטיבציה פנימית היא רצונו של האדם לעשות משהו למען הפעילות הזו עצמה. המוטיבציה מגיעה ברמה תת מודעת, נדרש מהאדם להשיג את המטרה שנקבעה. אדם בעל מוטיבציה פנימית אינו נותן השפעה על מניעים חיצוניים, הוא נהנה מהעבודה שנעשתה.
מחקרים הראו כי אנשים בעלי מוטיבציות מהותיות נוטים יותר להצליח בחיים מאשר אנשים בעלי מוטיבציה חיצונית. אלו המונעים כלפי חוץ לא יבצעו פעילויות איכותיות שהפסיקו לעודד מבחוץ. למשל, כאשר מלמדים ילד לעשות משהו למען שוקולד, ההורים צריכים להבין שפעילות הילד תסתיים ברגע בו נגמרים השוקולדים.
פסיכולוגים תומכים בתיאוריה של מוטיבציה פנימית וחיצונית. תיאוריה זו מיוצגת באופן חי ביותר בתורות התנהגותיות, המבוססות על האישיות, המושפעת מגורמים חיצוניים או פנימיים. דוגמא: בעוד סטודנט לומד להנאת תהליך הלמידה, המוטיבציה הפנימית היא שמניעה אותו. כשהוא מתחיל לראות הטבה נוספת (הוא יקבל משהו מהוריו לציונים טובים), מוטיבציה חיצונית נכנסת.
הנעת צוות פנימית וחיצונית
הוראה זו חשובה בארגון כל פעילות בעבודה. זה מחייב את העובדים להיות מונעים על ידי השאיפות שלהם לבצע דברים. כן, שיטת הגזר והמקל יעילה מאוד, אך האינטרס האישי של העובדים משמעותי הרבה יותר! המוטיבציה הפנימית לעבודה כוללת שאיפות: שכנוע, חלומות, מימוש עצמי, סקרנות, יצירתיות, הצורך בתקשורת. כסף, מעמד, קריירה, הכרה.
פסיכולוגים ממליצים לפתח מוטיבציה של עובדים באמצעות אימון מוטיבציה מהותי.
להלן מטרות הכשרה זו:
- מתן תמריצים, תמיכה בזמנים קשים;
- הבטחת חוויה מוצלחת לעובדים;
- שימוש בעידוד מילולי וחומרי;
- מעורבות של עובד בסוגים שונים של פעילויות;
- קביעת משימות אמיתיות המשתוות ליכולות העובד.
על ידי שליטה בגורמי המוטיבציה החיצוניים והפנימיים, ההנהלה מסוגלת לשפר את מצבם הפסיכולוגי של עובדיה, על ידי כך להסדיר את תהליכי העבודה.
